הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 309
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ד בתמוז התשס"ז (10 ביולי, 2007), שעה 11:40
סדר היום: 1. צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (תיקון מס' 2), התשס"ז-2007 – בדבר משחקי מחשב
נכחו:
חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר
מוזמנים: עו"ד יצחק קמחי - הממונה על הגנת הצרכן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
גלי גלזר - מתמחה, הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
איריס סעדון - מנהלת מחלקת ייבוא, רשות המסים, משרד האוצר
עו"ד תהילה פרץ - רשות המסים, משרד האוצר
עו"ד נזי גנודי - רשם העמותות, משרד המשפטים
עו"ד אמון חאלד - רשם העמותות, משרד המשפטים
רז הילמן - מנהל לשכת המסחר, איגוד לשכות המסחר
איתן דרורי - חברת ישפאר ישראל (פלייסטיישן), איגוד לשכות המסחר
עדי קירשנר - חברת אטארי ישראל, איגוד לשכות המסחר
עו"ד אייל שגיא - היועץ המשפטי, חברת מיקרוסופט
עו"ד יפעת בויאר - מ"מ היועץ המשפטי, המועצה לשלום הילד
תקוה חוה נוימן - חברת הנהלה, איגוד הצרכנים
גילת נוימן-רפפורט - איגוד הצרכנים
יעל כהן-שאואט - המועצה הישראלית לצרכנות
ייעוץ משפטי: אתי בנדלר
יניב רוזנאי (מתמחה)
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת
צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (תיקון מס' 2), התשס"ז-2007 – בדבר משחקי מחשב
היו"ר גלעד ארדן:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (תיקון מס' 2), התשס"ז-2007. הצו הוגש לוועדה על-ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, שלמרות שעסוק כל כולו במחירי הלחם מצא זמן לעסוק גם בעניין סימון משחקי מחשב, ואני מברך אותו על כך.
"הצו מגדיר מהו משחק מחשב ומחייב לסמן את תוכן המשחק, כגון אם הוא מכיל שפה גסה, אלימות, שימוש בסמים, עירום ועוד. כמו כן הצו מחייב סימון הגיל המתאים לאותו משחק."
סימון משחקי מחשב, כפי שהובא לידיעתי, קיים במקומות רבים בעולם. אני שמח שגם אצלנו החליטו סוף-סוף להחיל אותו. אני מקווה שנאשר את הצו בישיבה הזאת. אני מבקש מהממונה על הגנת הצרכן, עו"ד קמחי, להציג את הרקע לצו.
יצחק קמחי:
מן הראוי לתת קרדיטים למי שיזם את סימון המשחקים.
היו"ר גלעד ארדן:
אפשר לאחד את זה עם הצעת החוק של שר התקשורת וחבר הכנסת אמנון כהן, שמי שקונה משחק מחשב המסומן בסימנים הללו יצטרך להירשם באיזה מאגר, שנדע מי צורך את המשחקים האלה?
יצחק קמחי:
ברגע זה גרמת לי לאבד את חוש ההומור כי אני נאלץ להשיב לך ברצינות.
היו"ר גלעד ארדן:
דרך אגב, זה יבוא, ולא עוד הרבה זמן. אני מבקש שתחדד את ההבדלים.
יצחק קמחי:
כאן מדובר על מתן מידע לצרכן טרם הרכישה. אני לא עוסק במאגרי מידע, ואין כאן איסור הפצה, אין לי סמכות לכך.
ברשותך אתחיל במספר קרדיטים. מי שהתחיל לקדם את הנושא הזה היה דווקא חברך לסיעה לשעבר, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לשעבר מר דני נוה, שהקים ועדה בראשותי כבר די מזמן. בוועדה הזאת בנוסף לי היו חברים ד"ר יצחק קדמן, יושב-ראש המועצה לשלום הילד, והפרסומאי מר גיל סמסונוב. ישבנו ובחנו את הנושא, בדקנו חקיקה שקיימת בעולם או רגולציה שקיימת בעולם בנושא זה, שמענו נציגים של התעשייה וקיבלנו החלטה שעיקריה באים לידי ביטוי בצו שלפניכם.
למעשה אנחנו לא ממציאים את הגלגל. החלטנו לאמץ שיטת סימון וולונטרית של התעשייה עצמה שקיימת באירופה.
היו"ר גלעד ארדן:
באירופה זה וולונטרי?
יצחק קמחי:
התעשייה מסמנת את זה באופן וולונטרי.
היו"ר גלעד ארדן:
אם זה וולונטרי, הרי לא בא אלוהים מהשמיים ומצייר את הסמלים, אלא מי שמייצר את המשחקים: תעשיית משחקי המחשב. יש מקומות בעולם בהם הסימון הוא חובה?
יצחק קמחי:
לא. ה-FTC האמריקאי (Federal Trade Commission) עושה ניטור של הכלים שישנם, וגם שם יש ארגונים שעושים את הסימונים האלה. יש להם סימנים שונים שהחלטנו לא לאמץ. זה לא חובה, אלא משהו שהתעשייה התכווננה אליו והתיישרה אתו ומאמצת אותו. גם מדינות אירופה אימצו את הסימונים הללו בדירקטיבות ומקבלים אותם.
לקחנו מודל שקיים ומקובל בעולם. שם יש מי שיושב ובוחן את הדברים וקובע את הסמלים. הגענו להסכמה עם הגופים החשובים במשק, ולדעתי המועצה לשלום הילד היא אחד הגופים שהדאגה לקטינים היא נר לרגליו ובסיס לפעילותו. אפשר לאמץ את זה במגבלות שיש לנו כדי לתת מידע לציבור.
היכן התחילו הדברים? הרי לא פעם קורה שאמא טובה או סבתא חביבה רוצה לקנות לבן או לנכד משחק מחשב כמתנה.
לאה ורון:
ועוד לא דיברנו על הסבים והאבות.
יצחק קמחי:
הסבים והאבות יודעים הכול ... אני לא רוצה להיכנס לזה. אני פטור מהעניין כי יש לי רק בנות ואין לי משחקי מחשב בבית.
אתי בנדלר:
לא קבעתם כאן סימון שהמשחק מיועד לבנות או מיועד לבנים.
יצחק קמחי:
אני שמח מאוד על כך.
חוק הגנת הצרכן נועד לתת מידע טרם הרכישה כדי שצרכנים יוכלו לקבל החלטה מושכלת ומודעת לפני שהם רוכשים. כאשר רוכשים משחק מחשב הרי לא מפעילים אותו בחנות ולא יודעים בדיוק מה יש בו. לא תרצה להימצא רוכש לבן שלך משחק מחשב שנראה נורא יפה מבחוץ, אבל יתברר לך אחר-כך שהבן שלך משחק במשחק אלים עם רמיזות מיניות או עם סמים. אם יש דברים מעין אלה במשחק, מן הראוי שתדע זאת קודם ותקבל החלטה מושכלת. לכך נועד הצו הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
מי מחליט?
יצחק קמחי:
מחליט ארגון שנקרא PEGI (Pan-European Game Information), שעובד באמצעות העברת שאלונים אל התעשייה ונותן רייטינג מתאים.
היו"ר גלעד ארדן:
כל המשחקים מגיעים אלינו מחוץ-לארץ, כולם עוברים את PEGI?
יצחק קמחי:
כל משחק שמשווק באירופה מסומן. המשחקים באירופה לא משווקים ללא סימון.
היו"ר גלעד ארדן:
לא מגיעים לכאן משחקים ממקומות אחרים?
יצחק קמחי:
מרבית המשחקים מגיעים דרך אירופה. דיברתי עם נציגי התעשייה שמאגדים כ-70-80 אחוזים מן התעשייה.
אתי בנדלר:
אין משחקי מחשב מתוצרת הארץ?
יצחק קמחי:
יש גם משחקי מחשב מתוצרת הארץ.
יעל כהן-שאואט:
מי יקבע?
יצחק קמחי:
אני עדיין לא יודע מי יחליט על הסימונים על משחקי מחשב שמיוצרים בארץ. אולי יעבירו את זה גם הם ל-PEGI ויקבלו דירוג כלשהו.
היו"ר גלעד ארדן:
יש כאן תשובה לעניין הזה?
יצחק קמחי:
לא.
היו"ר גלעד ארדן:
אז כאן מדובר רק על משחקים המיובאים.
יצחק קמחי:
מדובר על משחקים מיובאים.
אתי בנדלר:
אני לא רואה אסמכתה לכך שמדובר רק במשחקים מיובאים. מדובר שהסימון יהיה לפי הסימון המקובל ב-PEGI.
יצחק קמחי:
אם זה מיובא, אז הסימון יהיה בהתאם לאלה.
היו"ר גלעד ארדן:
כך כתוב: "משחק מחשב יסומן בסמל שקבע ארגון PEGI".
אתי בנדלר:
ואם המשחק לא מיובא?
היו"ר גלעד ארדן:
אז הוא פטור.
אתי בנדלר:
לא.
יצחק קמחי:
זה חל גם על משחקים שמיוצרים בארץ.
יעל כהן-שאואט:
זאת הפרשנות.
היו"ר גלעד ארדן:
כתוב: "משחק מחשב יסומן לפני יבואו" – כלומר אם הוא לא מיובא לא צריך לסמן אותו.
אתי בנדלר:
אולי יש כאן ליקוי בניסוח, עו"ד קמחי עדיין לא קרא את הצו, אבל סעיף 19 מגדיר מה זה "משחק מחשב". בפירוש לא מדובר על משחק מחשב מיובא בלבד. בסעיף קטן 19(ב) נאמר שמשחק מחשב, בהגדרתו הרחבה, יסומן.
יפעת בויאר:
על-פי האינפורמציה שקיבלנו מאנשים שעוסקים בתחום, המאסה העיקרית זה משחקי מחשב מיובאים, ובעיקר מאירופה.
איתן דרורי:
אני מייצג את חברת "ישפאר", יבואנית "פלייסטיישן" בישראל. קיימים מספר זנים של משחקים, וההפרדה היא לא תמיד רק בין משחק מחוץ-לארץ למשחק שמיוצר בארץ. מרבית המשחקים שמשווקים בארץ מיוצרים בחוץ-לארץ ומיובאים לארץ. רוב המוצרים מגיעים מאירופה, מאנגליה או מאוסטריה. מפעל "פלייסטיישן" נמצא באוסטריה ומשם משווקים המשחקים לכל אירופה. בגלל שיטת השידור של "פלייסטיישן" לדוגמה, שהיא שיטה אירופאית, לא מביאים משחקים בדרך כלל מארצות-הברית או ממקומות אחרים.
היו"ר גלעד ארדן:
שם זה NTSC.
איתן דרורי:
בארצות-הברית ובמדינות אחרות שיטת הרייטינג שונה מן השיטה האירופאית, יש הבדלים בין השיטות. השיטה האמריקאית מתירנית יותר מבחינת אלימות ומתירנית פחות מבחינת תכנים של סקס, ובשיטה האירופאית זה ההיפך.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו משלבים את הטוב משני העולמות ...
מה קורה על-פי הצו למשחקים שיגיעו מארצות-הברית?
איתן דרורי:
יש כל-כך הרבה זנים של משחקים שיכולים להגיע לכאן ולדעתי ההבחנה אכן לא ברורה.
הזן הראשון זה משחקים שמיוצרים בחוץ-לארץ, שנארזים ונשלחים כפי שהם אלינו לארץ, ואז העבודה שלנו הכי פשוטה כי כבר שנים רבות המשחקים מגיעים מסומנים בסימולים, ובלי קשר ליוזמה הזאת, שאנחנו מברכים עליה בעיקרון, אנחנו מסמנים את המוצרים.
בגדול, אין לי בעיה עם הצו, עם היוזמה לסימון המשחקים. אנחנו מסמנים כבר שנים רבות את המשחקים, ואני סבור שזה חשוב. הדבר היחיד שבעייתי מבחינתי זה הסימון הנוסף שדורשים כאן שלא קיים בשום מקום, ויכול רק לסרבל ולעכב ולייקר וליצור סיבוך בכל מה שאנחנו מכירים עד היום. מעבר לסמלים (האייקונים), דורשים מאתנו לשים אותיות בגודל 4 מילימטרים על כל המשחקים עם תיאורים של הסמלים. זה פשוט יהפוך את המשחק ללוח מודעות אחד גדול.
יפעת בויאר:
רק במשך השנה הראשונה.
היו"ר גלעד ארדן:
עד שהציבור יתרגל.
יצחק קמחי:
כך מסמנים למשל אלימות וצריך להסביר את זה לציבור.
איתן דרורי:
דבר כזה לא קיים בשום מקום בעולם. טכנית זה קשה לביצוע, עד בלתי אפשרי, ויקר מאוד לביצוע.
היו"ר גלעד ארדן:
אפשר לשים מדבקה, כפי שמוסיפים על מוצרים כדי למנוע גניבתם.
איתן דרורי:
הבעיה, שיש 7 סוגים של סמלים. כל משחק מסומן בסמלים אחרים. יש משחקים שמגיעים עם סמל אחד, ומשחקים שמגיעים עם 7-8 סמלים. זה יגרום למוצר להיות לוח מודעות. גם אין אפשרות להדביק את התיאור המילולי ליד הסמלים. פשוט קשה מאוד ליישם את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
שאלתי שאלה ולא התייחס אליה. מה הקושי להדביק מדבקה על המשחקים?
איתן דרורי:
אם ניתן להגיע להסכמה שתהיה מדבקה גנרית בגודל סביר, לא באותיות בגודל 4 מילימטרים - - -
היו"ר גלעד ארדן:
מה זה מדבקה גנרית?
איתן דרורי:
עם כל הסמלים, עם משפט כללי והפנייה לאיזה אתר או לסימון בחנות. אנו נדרשים להדפיס את המשפטים האלה באותיות בגודל 4 מילימטרים, שזה בערך פי שתיים וחצי מגודל האותיות שאתה רואה עכשיו בדף A4, ולהדביק על אריזות של משחק. כתוב שהאותיות גודלן 4 מילימטרים לפחות. זה יגרום לכך שעל חצי או שני-שלישים מהחלק האחורי של האריזה תהיה מדבקה עם סמלים. זה ידרוש מיומנות.
היו"ר גלעד ארדן:
אפשר להתפשר על 3 מילימטרים?
איתן דרורי:
אנחנו קופצים בין הנושאים, וברשותכם הייתי רוצה לחזור לעיקר. אני בעד הצו הזה וסבור שחשוב לסמן, אך אני נגד שיטת היישום שלו.
אני רוצה להמשיך בתיאור זני המשחקים שקיימים בארץ.
הזן הראשון הוא משחקים המיובאים כפי שהם.
הזן השני הוא משחקים מתוצרת חוץ-לארץ, שמייבאים לארץ כדיסקים לבד ומייצרים את האריזות בארץ. כלומר, אנחנו מקבלים מחוץ-לארץ רק דיסק, סי-די, כדי לחסוך עלויות הובלה או לעשות לוקליזציה בעברית לעטיפה. התוכנה או המשחק לא מיוצרים בארץ וניתן לסמן אותו לפי הסימונים שניתנים לו בחוץ-לארץ כי בעצם משתנה רק הכיתוב, הצורה החיצונית של האריזה.
לאה ורון:
במקרה כזה יש קושי לעמוד בדרישות הצו?
איתן דרורי:
לא. בזן הזה פשוט מאוד לעמוד בדרישות הצו, כי כאשר אני מייצר העתק כלשהו לאריזה המקורית כל התהליך פשוט יותר עבורי כי אני שולט עליו.
הזן השלישי הוא משחקים שמיוצרים בארץ. בדרך כלל זה משחקי מחשב ולומדות. משחקי "פלייסטיישן" לא מיוצרים בכלל בארץ, פרט לשוק אחר שמייצר, השוק הפירטי, שתיכף אתייחס אליו, שהם יצרנים גדולים. הזן השלישי הוא בדרך כלל לומדות מחשב, דברים חינוכיים. חשוב לסמן, אבל לדעתי 99 אחוזים מן הסמלים האלה לא רלוונטיים כאן.
אלה בגדול שלושת זני המשחקים שקיימים היום בארץ.
קיימים משחקים שבדרך כלל פחות נפוצים בארץ, משחקים שמביאים משווקים אחרים כמו השוק היפני, האסיאתי, ומשחקים מן השוק האמריקאי, שמסומנים בשיטות ניקוד שונות לחלוטין. הם מבחינתנו זהים לזן הראשון שתיארתי.
שלושת הזנים האלה גם יחד, לפי פרסומים של התעשייה, לא מהווים אפילו 10% משוק משחקי המחשב וה"פלייסטיישן". לצערי מי ששולט בתחום הזה, 90% ממשחקי המחשב ומשחקי ה"פלייסטיישן" אצל הציבור לא חוקיים, משחקים שצורבים אותם או שמורידים מן האינטרנט.
על אף הצו הזה, רוב האנשים עדיין לא יהיו מודעים בכלל ליוזמה הברוכה הזאת כי הם לא מגיעים לחנויות ולא קונים משחקים, ובוודאי לא מסתכלים על החלק האחורי שלהם. אם חשוב להגיע לאנשים ולהעביר את המסר של היוזמה הזאת, רוב האנשים לא נמצאים בחנויות, לא בודקים את החלק האחורי של המדפים ולא קוראים את המדבקות הלבנות. הסמלים ברורים לחלוטין. מטילים עלינו כאן חובה של הדבקה והתעסקות מעבר למה שקיים היום, על מי שמקיים את החוק ומתקיים מן התעשייה הזאת, ולצערי חלקו קטן מאוד, אנחנו חלק זניח בתעשייה, ואילו מי שצורב דיסקים או מוכר דיסקים בתחנות המרכזיות למיניהן או בשווקים או אפילו מוריד תוכנות באינטרנט לא ייחשף לזה בכלל ולא יהיה מחויב לסימונים האלה. המטרה ככלל לא תתממש ומי שיינזק מן היוזמה זה רק אנחנו, היבואנים, האנשים שומרי החוק, אלה שצריכים לקיים את הצו הזה ולהתחיל להדביק 7 סוגי מדבקות, להתחיל לחפש על כל משחק איזה סמל מתאים לאיזה משחק. זה פשוט יסרבל את כל הקיום שלנו, ייקר את התהליך, יעכב במספר ימים הגעה של מוצרים לחנויות וייקר את המוצרים לצרכן. בסופו של דבר הצרכנים שעוד קונים ייאלצו לשלם כביכול על התהליך הזה שלדעתי גם לא ישיג את המטרה.
הרבה יותר חשוב להקים איזה אתר עם הסבר לגבי הסמלים, להגביר את המודעות, בנקודות המכירה או במקומות אחרים לעשות מפות סימונים, ולא לחפש דרך להקשות על היבואנים, על החלק הקטן של התעשייה הזאת שמתקיים ממנה.
ושוב, אין לי בעיה עם הצו, אני בעדו. כבר שנים אנחנו עושים את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
נכון, אין לך שום בעיה עם הצו ... אתה למעשה נורא רוצה שנחוקק ... אין לך בעיה, אלא יש לך הרבה בעיות ...
איתן דרורי:
יש לי בעיה עם היישום או הדרך שאתם דורשים.
היו"ר גלעד ארדן:
כל טענותיך הובנו ונרשמו.
איתן דרורי:
כאשר משחק מגיע מחוץ-לארץ ורשום הגיל ורשום אם יש בו אלימות, זה חוסך לי הרבה בלגן. אחרת אנשים שמגיעים לחנויות לא יודעים לאילו גילאים המשחקים מיועדים, לפעמים לוקחים את המשחק הביתה ואחר-כך מחזירים אותו. כך יוכלו במעמד הרכישה לדעת לאיזה גיל המשחק מתאים, אם הוא מכיל אלימות או לא מכיל אלימות, ואנשים מכירים את הסמלים.
יפעת בויאר:
אנשים לא מכירים אותם.
היו"ר גלעד ארדן:
הטענה שלך, שיש הרבה מוצרים פירטיים ולכן לא צריך להחיל כללים על אלה שקונים באופן חוקי, לא הגיונית. זה כמו להגיד שהרבה אנשים עוברים רמזור באור אדום, אז לא נחיל חוקי תנועה נוספים על אלו שלא עושים את העבירות.
איתן דרורי:
זה לא מדויק.
היו"ר גלעד ארדן:
גם אני חושב שלא כל מה שאמרת מדויק.
כאן נוכל לתת מענה להורים או אנשים שכן רוכשים משחקים לילדיהם באופן חוקי, לסייע להם לוודא שהילד שלהם לא ייחשף לתכנים שלא מעוניינים שייחשף אליהם.
אני סבור שאתה מפריז קצת בעול שזה מטיל עליכם. הרי אם המשחקים מיובאים מאירופה הם מגיעים כבר במקור עם הסימון. אני מבקש לשאול את עו"ד קמחי, מה יקרה עם משחק שמיוצר בישראל או משחק מהזן שמביאים רק את הדיסק והיבואנים מכינים את האריזה בארץ? מי יקבע את הסמלים? איך יידעו אם לשים עכביש או סימן שאלה?
יצחק קמחי:
לגבי זן המשחקים שהדיסקים מובאים לארץ ונארזים כאן אין בעיה, כפי שהוא אמר, כי הסימול שמופיע בחוץ-לארץ מועתק גם בארץ. הסימון קיים במקור ומעתיקים או עושים כיתוב עברי כלשהו על הדיסק בארץ, אך הסימול נשאר.
איתן דרורי:
משתמשים בפיקוח האירופאי.
יצחק קמחי:
הייתי מצפה מכם דווקא לקדם את הסימון בעברית, שאני יודע שמטיל עליכם עול מסוים, כי זה מה שיבדיל אתכם מן הפירטים. אם מישהו רוצה לקנות תוכנה אותנטית, ולרוב אלה שזה מופנה אליהם רוצים תוכנה אותנטית – מי שרוצה לגנוב ימשיך לגנוב, וכנראה לא כל-כך מעניין אותו אם יש שם סקס או אלימות, להיפך זה דווקא ישמח אותו יותר להעתיק את התוכנה הזאת.
איתן דרורי:
תתפלא.
היו"ר גלעד ארדן:
לא כל מי שמוריד משחק מחפש סקס ואלימות. אם זה היה באותה רמת חומרה אולי המשטרה היתה אוכפת את זכויות היוצרים.
יצחק קמחי:
אני לא נכנס לנושא זכויות היוצרים. הוא צודק בדברים שלו, אבל אני לא בא לפתור את זה. אני רק אומר שלדעתי זה יוצר בידול מסוים, שמי שרוצה לקנות תוכנה אותנטית יכול על-ידי זה לדעת שהיא תוכנה אותנטית, וגם המידע שאתה נותן לו טוב יותר מאשר חוסר המידע.
דבר שני, גם הפירטים, למיטב ידיעתי, לרוב מצלמים את העטיפה האותנטית ומשכפלים אותה, ועל העטיפה האותנטית מופיעים הסימנים האלה. אמנם הסימונים לא בעברית, אבל הם מופיעים.
איתן דרורי:
בדרך כלל בשכפול פירטי של משחקי מחשב מצלמים רק את החלק הקדמי של האריזה, כאשר הסמלים מופיעים בדרך כלל בחלק האחורי שלה.
יצחק קמחי:
המטרה לתת מידע לצרכן.
היו"ר גלעד ארדן:
אפשר להתפשר על אותיות בגודל 3 מילימטרים?
יצחק קמחי:
אפשר להתפשר גם על 3 מילימטרים, זה לא מה שיהרוג אף אחד. הכוונה הרי לא לפגוע בהם, אלא לתת מידע לציבור. אם יש פתאום כיתוב באותיות לבנות, כפי שאתה רואה בדוגמה הזאת, הכיתוב בולט ואדם יודע מה כולל המשחק ויכול לקבל החלטה מושכלת האם לרכוש את המשחק או לא.
איתן דרורי:
זה מסתיר מידע אחר חשוב מאוד למי שרוכש את המשחק. החלק האחורי של המשחק בדרך כלל מתאר מה מכיל המשחק ויש בו תמונות מסך של המשחק ומידע אינפורמטיבי על דרישות החומרה, איזה מחשב צריך, אילו נתוני מערכת. אלה דברים קריטיים מאוד לצרכנים.
יצחק קמחי:
אתה מעדיף לשים את הכיתוב הזה בחלק הקדמי של אריזת המשחק?
איתן דרורי:
למה אנחנו בישראל צריכים להיות יותר חכמים ושונים מכל עמי העולם?
יצחק קמחי:
הסברתי לך, ונדמה לי שהיושב-ראש אמר את זה. הרי על מה מתקיפים אותי כאן? שאלו: זה הסימון של אלימות? ככה מסמנים אלימות? אז הנה, לא כולם מכירים את הסמלים האלה.
היו"ר גלעד ארדן:
הטבלה הזאת היא רק לשנה?
יצחק קמחי:
הטבלה לתמיד. הדרישה של סימון בעברית על המשחקים היא לשנה, כדי ליצור הכרות. זה ייכנס גם לאתר שלנו ולאתרים אחרים.
היו"ר גלעד ארדן:
כלומר טור ב' יישאר רק למשך שנה.
יפעת בויאר:
רק לשנה כדי להגביר את המודעות במשך תקופה מסוימת.
יעל כהן-שאואט:
למה להגביל את זה בזמן? זה נראה לי לא מספיק. הרי גם ילדים קונים את המשחקים.
אתי בנדלר:
בשיחה מוקדמת עם מר קמחי שאלתי אם לא ראוי במקום זה, או בנוסף, לחייב בהתקנת שילוט בחנויות של טבלת הסמלים, במקומות שבהם מוכרים משחקי מחשב.
איתן דרורי:
לדעתנו זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי.
יצחק קמחי:
אני לא יכול לעשות את זה באמצעות הצו.
יפעת בויאר:
דיברנו על זה, אבל לא בצו. את זה רישוי עסקים צריך לעשות.
יצחק קמחי:
זה מחייב תיקון החוק, כמו בעניין הצגת מדיניות החזרת טובין. אני לא יכול לחייב את זה באמצעות צו הסימון. הצו הזה נועד לתת מידע מה כולל המשחק.
היו"ר גלעד ארדן:
האיזון של שנה נכון, ואם בעוד שנה נחשוב שאף אחד לא ראה את זה – כמובן צריך גם לבדוק שזה עוזר בכלל - - -
יצחק קמחי:
באתר של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וגם בפרסומים של ארגוני הצרכנים ושל המועצה לשלום הילד ניתן להציג את המידע הזה. המידע יהיה נגיש בכל אתרי הצרכנות, יפורטו הסמלים האלה, טור א' וטור ב'. זה כמו הוראות הכביסה שכולנו מכירים היום.
יעל כהן-שאואט:
אבל עדיין יש מלל בהוראות הכביסה.
יצחק קמחי:
אין מלל, אלא רק סימול: למשל אסור לגהץ כאשר יש סמל של מגהץ ועליו איקס. אין חובה להוסיף כיתוב.
איתן דרורי:
גם בסרטים בטלוויזיה, לפני כל סרט רואים אייקונים אך אף אחד לא מסביר את משמעות כל סמל. הסמלים מבהירים מה כולל הסרט ולאילו גילאים הסרט מתאים, אך לא נכנסים לרמה פרטנית והסברים על כל סמל.
מבחינה טכנית כל אריזה תיראה שונה כי על כל אריזה יש סמלים אחרים. גם אי אפשר לשים את המלל ליד הסמל ולכן נצטרך להדפיס גם את הסמל במדבקה. זה פשוט ייראה כמו איזה לוח מודעות גרוע.
יצחק קמחי:
אני סומך על המעצבים שלכם שיעשו את זה לא בצורה של לוח מודעות.
איתן דרורי:
מדובר על מאות משחקים.
יצחק קמחי:
לכל היותר נדרשים להדפיס שני משפטים.
איתן דרורי:
שני משפטים עבור כל סמל, ויש הרבה משחקים עם חמישה או שבעה סמלים.
יצחק קמחי:
יש בסך הכול שישה סמלים, אז זה לא יכול להיות יותר משישה.
יפעת בויאר:
כפי שאתם כותבים הוראות איך להתקין את זה ועל איזה מחשב.
עדי קירשנר:
הוראות ההתקנה נמצאות בתוך המשחק, בחוברת המצורפת, בגלל שאין לנו מקום על העטיפה.
איתן דרורי:
אבל איפה תשימי את זה? אין מקום.
יפעת בויאר:
הרגע הוא אמר דבר אחר, שהסמל יסתיר את ההוראות האלה, אז תחליטו.
עדי קירשנר:
אני מדבר על דרישות המערכת לכל מחשב. אין מקום ריק על האריזה שניתן לכסות אותו ב-10 סנטימטרים על 10 סנטימטרים של מלל.
היו"ר גלעד ארדן:
יש שישה סוגי סמלים + סמל של גיל. תיאורטית ייתכן שיידרשו להדביק שבעה סמלים.
עדי קירשנר:
כאשר יש מספר סמלים זה יכסה את כל המשחק ולא נוכל להכניס תמונות מן המשחק כדי שאנשים יתרשמו מצורת המשחק. האנשים מתעניינים לראות את הגרפיקה של המשחק, לכן שמים גם תמונות של המשחק כדי שיתרשמו. אם זה נראה להם טוב יקנו, ואם נראה להם לא טוב לא יקנו. אם נידרש לשים 5-6 סמלים, זה פשוט יכסה את הכול.
יפעת בויאר:
אבל הסמלים קיימים במילא.
עדי קירשנר:
הכי נכון לשים פוסטר ברשתות לממכר משחקים, שיבלוט מול כל מדפי המשחקים, והלקוחות יוכלו לראות את כל הסמלים ואת המלל בעברית. זה הכי נכון. אם תידרש מדבקה, זה לא יעזור. אם ישימו פוסטר בחנות, זה יעזור. זה יהיה מול עיניהם.
איתן דרורי:
הרי רוב הצרכנים שמגיעים לחנויות הם ילדים, והדבר הראשון שהילדים עושים – מסתכלים על האריזה, בודקים את החלק האחורי ומסתכלים על התמונות. אם תסתיר להם את התמונות עם מדבקות הם פשוט יורידו אותן. אני אומר לך, זה לא יחזיק מעמד יותר מיום אחד בחנות. הדבר הראשון שילד עושה כאשר הוא לוקח לידו משחק, בודק את החלק האחורי כדי לראות את הגרפיקה. תוך שנייה הילדים יורידו את המדבקות, ואז לא אני עשיתי טוב ולא אתה עשית טוב. עם כל הכבוד, אני שומע כאן דעות מקובלות, ואני מבין את הכוונה הטובה, אבל דרך היישום צריכה להיות חכמה יותר ואפקטיבית יותר, וגם באופן אובייקטיבי להתחשב בנו ביישום החוק הזה. לא חוכמה לחוקק חוק נכון אם דרך היישום שלו לא נכונה.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו רוצים שיהיה כיתוב בעברית. מה אם במקום שהעברית תפרט את כל הסימולים יהיה כתוב רק: "משחק זה מכיל תכנים פוגעניים", או משהו אחר, ובכל חנות יתלו גם טבלה שמסבירה בעברית את הסמלים?אבל שיהיה משפט בעברית על המשחק, שההורה יוכל לדעת האם המשחק מותאם לילדו.
עדי קירשנר:
זה מה שאני מציע. נפנה אותו לפוסטר הזה: לקוח נכבד,לפני רכישת המוצר תסתכל על הפוסטר.
יצחק קמחי:
בחנות הוא לא יכול לפנות לאינטרנט.
עדי קירשנר:
לא לאינטרנט, אלא בכל חנות יהיו תלויים פוסטרים שמבהירים את כל הסמלים.
דבר נוסף שעלינו להביא בחשבון זה הפירטיות הרבה בארץ. אם אדרש לשים מדבקות ולעשות את כל שנדרש כאן, איאלץ להתעכב מספר ימים. החיים של מוצר על המדף קצרים מאוד, רוב המכירות נעשות בשבוע-שבועיים-שלושה הראשונים ולאחר מכן מגיעות כבר כל הצריבות וההעתקות. אם אדרש להתעכב במשך יומיים-שלושה בהגעה לחנויות השחקנים לא יחכו אלא יחפשו את זה באינטרנט, החנויות הפרטיות יביאו יבוּא משלהן ו"לא ישימו קצוץ" וימכרו, ובוודאות מי שייפגע הכי הרבה זה אנחנו. אני יכול להראות לכם דוחות, כמה מוכרים בשבועות הראשונים. בשבועות הראשונים, ובעיקר בשבוע הראשון, זה שיא המכירות ואחר-כך המכירות דלות. אם אנחנו נתעכב "נאכל אותה".
תקוה חוה נוימן:
זה לא צריך להיות שיקול.
יפעת בויאר:
הצו הזה נועד לשפר את המצב הקיים. הוא לא נועד לפתור את כל בעיות האלימות, הסמים והסקס שקיימות היום בכלי התקשורת. הצו הזה נועד למי שכן מעוניין לעשות בקרה כלשהי על תכנים שהילד שלו נחשף אליהם, שתהיה בפניו האינפורמציה בצורה הפשוטה ביותר. עוד לא שמעתי כאן טיעון אחד שהצליח לשכנע אותי. אמרו שזה מעורר קשיים בשיווק וקשיים מסחריים, אבל אלינו במועצה לשלום הילד מגיעות אין ספור פניות על תכנים שההורים לא היו מודעים אליהם שקיימים במשחקים האלה, ופעמים רבות זה לא עולה מן האריזות. אתם אומרים שאין בעיה עם הסמלים. בצו הזה נקבע שבטווח זמן של שנה אפשר יהיה להעלות את המודעות של קהל הצרכנים שמתעניין בקלטות ולהסביר לו את פירוש הסמלים. על זה המהומה הגדולה?
איתן דרורי:
רכשת משחק מחשב בשנה האחרונה, משחק "פלייסטיישן"?
יפעת בויאר:
עובדה שאף אחד מחברי הוועדה לא ידע שיש סמלים על הקלטת.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו לא צרכנים של מוצרים כאלה.
יפעת בויאר:
נדמה לי שהצרכנים לא מסתכלים היום על הסמלים כי לא יודעים בכלל שקיימים סמלים.
עדי קירשנר:
זה לא נכון.
יעל כהן-שאואט:
בדקנו את העניין, והתשובה של הצרכנים היתה חד-משמעית: אנחנו לא מבינים את הסמלים האלה, לא יודעים מה הם אומרים בכלל. גם אם זה נמצא במוצרים מיובאים כבר מספר שנים, הקהל עוד לא הפנים את הסמלים, עוד לא יודע את משמעותם.
אתי בנדלר:
מוצע כאן להגביל את המלל בשנה אחת כדי שבמשך אותה שנה אולי תוגבר המודעות, אבל אתם יוצאים מתוך הנחה שקהל הרוכשים של משחקי המחשב הוא אותו קהל, שאחרי שהפנים את זה בשנה הראשונה יידע כבר את משמעות הסמלים. צריך להתמודד עם הטענות האלה לטווח של יותר משנה ולחשוב איך פותרים את הבעיה. לחשוב שאם חייבתם במלל במשך שנה אחת בלבד פתרתם את הבעיה, לדעתי זה לא סביר.
יעל כהן-שאואט:
לא עשיתם כלום.
יפעת בויאר:
אני מסכימה אתך שצריך לעשות פעולה משלימה, אולי באמצעות חיוב העסקים שבהם נמכרים משחקי מחשב לתלות את הסמלים ואת פירושם בחנות.
היו"ר גלעד ארדן:
זה יכול לעשות ההיפך בדיוק. אדם שהתרגל בשנה הזאת לחפש את המלל בעברית ופתאום אחרי שנה וחודש לא יראה מלל בעברית, לא יחפש גם את הסמלים. הוא יעיף במשחק מבט חטוף ויחשוב שכבר אין אזהרה.
יפעת בויאר:
אז לא נגביל את זה בשנה.
אתי בנדלר:
ויש גם צרכנים חדשים, הרי הקהל משתנה.
איתן דרורי:
לכן שילוט בחנות יכול רק לעזור.
היו"ר גלעד ארדן:
מר קמחי, למה לא תבחרו בפתרון ביניים, שלמשך X חודשים, אולי למשך שנה, ישימו מדבקה על המשחקים וגודל האותיות יהיה 2.5 מילימטרים, ואחרי שנה תחייבו אותם לתלות שלט בגודל מטר על מטר?
יצחק קמחי:
אפשר לקבל את ההצעה להקטין את גודל האותיות מ-4 מילימטרים ל-3 מילימטרים, אבל צריך את ההסדר. אני מוכן גם לעשות פעולות המשך, אבל אני לא יכול לחייב את העסקים לתלות שלט כזה במסגרת הצו. זה דורש תיקון בחוק הגנת הצרכן.
היו"ר גלעד ארדן:
אם אני יכול בצו לחייב אותם לשים מדבקות למה אני לא יכול לחייב אותם לשים שלט? מה ההבדל?
יעל כהן-שאואט:
זה סימון מוצרים.
אתי בנדלר:
הסעיף מסמיך לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם.
היו"ר גלעד ארדן:
יש חוק אחר שאפשר מכוחו להוציא צווים בעניין תליית שלטים?
יצחק קמחי:
לא מזמן הוצאנו צו, באישור ועדת הכלכלה, בעניין הודעה על מדיניות החזרת טובין וזה דרש תיקון חקיקה של חוק הגנת הצרכן. שם חייבו כל עסק לתלות שלט האומר מה הוא עושה בעניין החזרת טובין. זה לא היה במסגרת של תקנה או צו לסימון טובין. זה דורש שינוי חקיקה.
יש עוד אפשרויות שלא דורשות תיקוני חקיקה. אם יסכימו אתי גם אנשי התעשייה שהמידע הזה חשוב אני אפרסם את הסמלים האלה ואת הפירוש שלהם בכל מקום שאוכל, ומתאר לעצמי שגם הם יעשו את זה ויכינו פוסטרים יפים מאוד ויתלו אותם בנקודות ההפצה, וגם זה בסדר כדרך לחנך את הציבור. אבל כאן אנחנו מבקשים ליצור מודעוּת, ונבדוק אחרי שנה את המודעוּת. ייתכן שאכן באופן וולונטרי כל העסקים יתלו את השלטים האלה כי היבואנים יבקשו או ידרשו, ואולי זה יהיה מספק, אינני יודע, אבל ללא הוראה ספציפית אני לא יכול לחייב עוסק בחנות מכשירי כתיבה שמוכר כמה משחקי מחשב לתלות שלט כזה, לא באמצעות הסעיף הזה. הייתי שמח אילו יכולתי. זה פתרון נוסף ומשלים למה שמופיע כאן, אבל לא במקום.
היו"ר גלעד ארדן:
מי קובע את הסימול שיהיה על משחקים שמיוצרים בארץ?
יצחק קמחי:
לדעתי יצטרכו לקבל סימון, כפי שהתעשייה בכל העולם מתכווננת בכיוון הזה, כל מי שמשווק באירופה, וגם אמריקאים שמשווקים משחקים אמריקאים באירופה מתכווננים לסימון הזה.
אתי בנדלר:
מי יחלט אם משחק מסוים מתאים לגיל 3 או לגיל 6?
איתן דרורי:
אף אחד לא מחליט. כפי שהוא אמר, זה דירוג של רייטינג. אין חוק שקובע שאם במשחק אומרים מלה מסוימת זה דירוג כזה ואם לא אומרים את המלה זה דירוג אחר, שאם האלימות ברמה מסוימת צריך לשים כבר סמל.
היו"ר גלעד ארדן:
לפי מה PEGI קובעים את זה?
איתן דרורי:
יש להם כל מיני פרמטרים, כל מיני סרגלים.
יצחק קמחי:
הם מפיצים שאלון.
היו"ר גלעד ארדן:
מי יקבע את זה בארץ?
יצחק קמחי:
אין בארץ גוף שיכול לקבוע את זה.
יעל כהן-שאואט:
אז חייבים למנות גוף שיקבע.
יצחק קמחי:
אילו יכולנו לקבוע על-פי מודל מסוים, אבל אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה. אם התעשייה המקומית רוצה להפיץ כאן משחקי מחשב, תפנה היא ל-PEGI.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה אומר שאם רוצים מוצר בלי סימון שייצרו אותו כחול-לבן.
יצחק קמחי:
לא, שיפנו ל-PEGI ויקבלו מ-PEGI את האישורים, את האינדיקציה על הסימול שצריך לשים על המוצר.
היו"ר גלעד ארדן:
זה ייקח 900 שנה.
יצחק קמחי:
PEGI מתחייבים לעשות את זה תוך מספר ימים. זה נעשה מהר מאוד.
אתי בנדלר:
הצו מחייב תיקון גם בהיבט הזה, שלא כל-כך ברור לפי הנוסח שזה חל גם על משחקים שאינם מיובאים. צריך להבהיר שהסימון ייעשה בהתאם לאמות מידה שקבע ארגון PEGI לסיווג שלהם. אם תיקח לדוגמה את תקנות סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, למשל, שם נקבעו בתקנות אמות מידה כיצד לסווג, מתי משדר אינו ראוי לצפייה לגילאי 8 ומטה או 14 ומטה וכן הלאה, נקבעו אמות מידה כלשהן. כאן משלא נקבעו אמות מידה צריך אולי להפנות לאמות מידה של PEGI, ובאותה הזדמנות אולי גם ישקלו שם את גודל האותיות במלל העברי.
היו"ר גלעד ארדן:
כלומר את מציעה לא לאשר את זה בינתיים?
אתי בנדלר:
אני מציעה לבחון אם לא ראוי, לאור הטענות שנשמעו כאן, להכניס כאן תיקון.
יצחק קמחי:
יש כאן נציגים של התעשייה הישראלית?
איתן דרורי:
אנחנו גם מייצרים מדי פעם משחקים מקומיים.
יצחק קמחי:
אתם לא מסמנים עליהם שום דבר?
איתן דרורי:
מסמנים עליהם לאילו גילאים הם מתאימים.
יפעת בויאר:
בדיוק לפי תקנות סיווג וסימון, לפי הפרמטרים שנקבעו שם.
יצחק קמחי:
אינני יודע אם זה אפשרי בכלל ומי עושה את זה. אפשר לבחון את זה, אבל צריך לזכור, הכללים שעוסקים בסיווג וסימון של משדרים שונים לחלוטין. משחקי מחשב זה עולם אחר, עולם אינטראקטיבי. כאן הצרכן או הילד מקבל תגמול למשל כאשר הצליח להרוג יותר אנשים ולפצוע יותר אנשים. זה לא כמו לצפות בתוכנית טלוויזיה.
אתי בנדלר:
אתה מטיל כאן אחריות על מישהו לסמן כאשר אתה לא נותן לו אמות מידה לפי מה יקבע את הסימון המתאים.
עדי קירשנר:
זה לא נכון בדיוק. כאשר אנחנו מקבלים את הקופסאות מחוץ-לארץ ומתאימים אותן לשיווק בארץ אנחנו עושים לקופסה לוקליזציה. את כל מה שכתוב במשחק בחוץ-לארץ אנחנו מעתיקים לאריזה בארץ. אנחנו לא קובעים את הכיתוב על סמך דעתנו האישית.
יצחק קמחי:
כעת דיברו על תוכנה של משחק מחשב שיוצר בארץ, לא בחוץ-לארץ, תוכנה ישראלית.
עדי קירשנר:
למעט לומדות אין דברים כאלה.
יפעת בויאר:
אולי אפשר שהוועדה תאשר את הצו הנוכחי ותסייג את זה למשחקים מיובאים בלבד. בכך נכסה את המאסה העיקרית הבעייתית. ואז לעניין המשחקים שמיוצרים בארץ, ככל שתימצא חשיבות לעשות את זה גם נמצא כבר את אמות המידה הראויות. כך לא נעכב את הפתרון לבעיה המרכזית.
אתי בנדלר:
ומה עם משחקים שמיובאים לא מאירופה? נאמר לנו שיש משחקים כאלה, אמנם לא רבים, שמיובאים מהמזרח הרחוק ומארצות-הברית.
יצחק קמחי:
אני רוצה לנסות להבין, ותקנו אותי אם אני טועה. חלק גדול מהמוצרים שמיוצרים בארץ זה לומדות. אני מניח שרובן לא מכילות אלימות או סקס, אפליה או דיבורים גסים, אלא לכל היותר צריך לסמן שם התאמה לגילאים. ואכן יש כאן עניין של התאמה מנטלית.
יפעת בויאר:
זה במילא מיוצר בהתאמה לפי גילאים.
יצחק קמחי:
בכל מקרה זה מיועד לגילאים מסוימים, אז לא צריכה להיות בעיה כלשהי בסימון של הלומדות הישראליות.
איתן דרורי:
זה המוצר שהכי קל לי לסמן, שדורש ממני הכי פחות התעסקות.
יצחק קמחי:
מכיוון שמרבית הייצור הישראלי הוא של לומדות אין שם את כל הסמלים של אלימות, מין או אפליה.
אתי בנדלר:
אינני יודעת אם זה נכון. אם זה לומדה על הרגלים מיניים יהיו בה תכנים מיניים.
איתן דרורי:
אבל אם מחר חברה ישראלית כן תפתח משחק שיש בו תכנים כאלה, היא תהיה פטורה מהחוק?
היו"ר גלעד ארדן:
הוא מוכן להחריג כרגע מהצו תוכנות שמיוצרות בארץ עד שילמד את הנושא. אם יחליט שצריך להחיל גם על תוכנות ישראליות, יביא צו נוסף.
יצחק קמחי:
אני רוצה שזה כן יהיה כלול.
היו"ר גלעד ארדן:
כפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, אי אפשר להטיל אחריות על מישהו לסמן כאשר אין קריטריונים ברורים כיצד עליו לסמן.
יצחק קמחי:
יתכבד אותו אדם שרוצה לשווק בארץ, יפנה כמו כל יצרן אחר בעולם ל-PEGI ויקבל את אישורם.
איתן דרורי:
בדקת האם ניתן לפנות אליהם והאם הם מוכנים לבדוק משחקים בעברית? אני לא בדקתי ולא יודע, אבל לא בטוח שהם יסכימו לזה.
יצחק קמחי:
אני לא בדקתי גם. הם נותנים שאלון ועל סמך זה קובעים סמלים.
איתן דרורי:
מישהו יכול לדעת בוודאות שהם יעשו את זה מחר בבוקר? ניתן לחוקק חוק, ואילו מחר אותו ארגון יגיד שהוא לא מתעסק עם ישראל כי הוא לא מבין עברית, לא מכיר את השפה. אז למה לחוקק חוק כזה? ישראל איננה חלק מהאיחוד האירופאי, PEGI לא חייב לעשות את זה.
אני מבקש להעלות עוד כמה נושאים שלא חשבתם עליהם. ראשית, יש היום הרבה מאוד משחקים שיש להם המשכיות, או שמתממשקים רק דרך האינטרנט, דרך הרשת, ואנשים בכלל לא פוגשים את המשחק בחנויות אלא מתחברים דרך אתרים מסוימים ומשחקים דרך חברים. החוק הזה לא מדבר אליהם.
יצחק קמחי:
אני לא יכול לפתור את זה. אני גם לא מתייחס כאן למי שמוריד משחק באינטרנט.
איתן דרורי:
אנחנו מייצגים 5-10 אחוזים מן התעשייה הזאת, ובחלק הכי קשה שלה. אתה מבקש כאן לעשות דברים שעל אף חשיבותם, לצערי דרך היישום שלהם פוגעת בנו מבחינה מסחרית ושיווקית, פוגעת בנו מבחינה כלכלית.
יצחק קמחי:
קיבלנו מכם תגובות והגישה שלכם עד היום היתה אחרת לחלוטין.
איתן דרורי:
אנחנו בעד החוק.
אייל שגיא:
אני כאן מטעם "מיקרוסופט". אין צורך כמובן לומר שאנחנו בעד הצו, ו"מיקרוסופט" תומכת ב-PEGI באירופה, והסימונים מקובלים ולדעתנו גם יעילים.
מה שהטריד אותי, לקראת סוף הדיון עלתה אפשרות שעל משחקים שכבר מסומנים ב-PEGI כי הגיעו מאירופה יצטרכו להוסיף מדבקות בעברית, ואילו משחקים שלא מסומנים ב-PEGI כי מגיעים מארצות-הברית, מהמזרח הרחוק או מישראל לא יסומנו כי לא נקבעו סטנדרטים. הצו הזה יחול למעשה רק על משחקים שכבר מראש מסומנים והם הכי בסדר.
יפעת בויאר:
זה רוב רובה של המאסה.
אייל שגיא:
זה לא תקין. צריך לדבר עם PEGI.
היו"ר גלעד ארדן:
התעוררו כאן שאלות שמצריכות תשובות ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הן לגבי משחקים שלא מיובאים מאירופה, האם ניתן לפנות ל-PEGI או לא, ותוך כמה זמן. אם הם עונים רק אחרי חצי שנה תיווצר אכן פגיעה בזכות הקניין של היבואנים והיצרנים בישראל.
יצחק קמחי:
הם עונים תוך מספר ימים.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מבקש מכם לבחון גם את זה. גם את העניין של גודל האותיות, לראות עד כמה אפשר לצמצם אותו, שיהיה מקובל גם עליכם. כאשר יהיו לכם תשובות, או אם תגיעו להסכמות, תחזרו לכאן. אני במגמה לאשר את הצו, אני אומר חד וחלק, אבל אני לא רוצה לעשות את זה בהליך מהיר כאשר יש דברים שאני לא שלם איתם ולא בטוח בתשובות וביכולת ליישם אותם. כאשר תבואו אליי עם תשובות, גם אם לא יהיו מקובלות עליי, אני מבטיח לכם לשים את הצו הזה בהקדם על סדר היום של הוועדה ולהביא אותו להכרעת חברי הכנסת.
איתן דרורי:
אני יכול להוסיף משהו?
היו"ר גלעד ארדן:
לא. תדבר עם מר קמחי. אם לא תגיעו להסכמות תגיד את זה בדיון הבא, או תוכלו לשלוח לי ניירות עמדה, גם "מיקרוסופט" וגם אתם, שאקרא ואלמד אותם, ונפיץ אותם גם ליתר חברי הוועדה.
יצחק קמחי:
מה שנותר במחלוקת, לפחות בין היושבים כאן, זה בעיקר גודל האותיות.
היו"ר גלעד ארדן:
לא רק זה. עלו כאן מספר נושאים ועלינו לברר אותם. אפשר לאשר את הצו גם בפגרה. כאשר תביאו לי תשובות, אעלה את זה לסדר יום הוועדה.
יצחק קמחי:
התעשייה הישראלית מצומצמת מאוד, זה משהו על גבול הזניח.
היו"ר גלעד ארדן:
לא רק היצרנים הישראלים, אלא גם משחקים מיובאים מארצות-הברית ומהמזרח הרחוק.
יצחק קמחי:
אין בעיה איתם, כולם היום מסומנים לפי PEGI.
איתן דרורי:
לא נכון. יש תקן אירופאי, תקן אמריקאי ותקן אסיאתי.
יפעת בויאר:
מה שאתם אומרים לא נכון.
היו"ר גלעד ארדן:
גברת בויאר, מר דני נוה היה שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לפני למעלה משלוש שנים.
יפעת בויאר:
נכון, לכן אני כבר קצרת רוח שהצו הזה יאושר.
היו"ר גלעד ארדן:
אני יושב-ראש הוועדה רק שבוע ושמתי את זה על סדר היום כבר בשבוע הראשון, כאשר יש מאה ועשרים נושאים שממתינים לטיפולנו.
לאה ורון:
340 נושאים.
היו"ר גלעד ארדן:
זה הבעת כוונות ברורה מאוד שלי לגבי הצו הזה. אני אומר לכם כמי שבסופו של דבר מצביע וצריך לתת הסברים שאני לא מרגיש שלם עם העניין. אני מבקש שתנסו להידבר ולתת תשובות על כל אחד מן הדברים. אשים את זה מהר מאוד שוב על סדר היום של הוועדה, אני מתחייב.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:45